Please reload

פוסטים אחרונים

אוקסיטוצין - הורמון האהבה, ההורמון שאוהב חמימות

August 27, 2017

1/10
Please reload

Featured Posts

"מה קרה לך? בסך הכל ילדת."

 

ילדת, ברכות חמות

נכון, הדמעות שמגיעות לאחר יום או יומיים קשורות להורמונים ולחלב המטפטף. הן קשורות גם למורכבות הרגשית - שמחה גדולה ובלבול גם יחד. הן כרוכות בתחושה שעולמך התהפך והשתנה ללא הכר והן אינן מנותקות מכך שעברת חוויה חזקה ומטלטלת, כזו שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום - ילדת.

 

הדברים הקטנים

 

אלה הדברים שעשויים לתת לנו עוד כמה נשימות אחרי הלידה: אוכל חם בבית, שמישהו יחזיק לרגע את הדבר הפצפון והצורח, שמישהו ייתן לנו חיבוק אוהב בים הבלבול שלנו ויקשיב בשקט ובלי להגיב לכל הרגשות.

אינה-מיי גסקין, מיילדת אמריקאית, אומרת שהיכולת של האם להעניק אהבה לתינוקה מושפעת מהאהבה ותשומת הלב שהיא מקבלת בלידה. אני מסכימה עם אינה מיי: לאישה שזכתה לאהבה בעת הלידה, וקיבלה חיבוק גדול מכל מי שהיה שותף לתהליך, יהיה קל יותר להעניק את הדברים האלה לתינוקה. לעומת זאת, אישה שחוותה השפלה וחוסר הערכה מהצוות, והרגישה שמפקפקים ביכולתה ללדת, עלולה לסיים את הלידה פצועה מבחינה רגשית וחסרת ביטחון ביכולותיה, ובכלל זה ביכולתה שלה להעניק לתינוק שלה או להיות אמא כפי שהיא רוצה להיות.

נשים רבות מתגעגעות אחרי הלידה לכך שמישהו יכין להן אוכל. קיימת אצלי תחושה שהאוכל הוא סוג של מטאפורה על מצב האישה אחרי הלידה. בעבר הרחוק והפחות רחוק, נשים שהו בבית אמן בתקופה שאחרי הלידה, במה שכונה "משכב לידה".  הרפואה המודרנית המליצה פעם על "מנוחה" של שישה שבועות, ובתרבויות אחרות דיברו על ארבעים יום. בשפה אחת דובר על "התחזקות בריאותית", ובאחרת על  "שדים שלא יפגעו בתינוק". כך או אחרת, נשים היו עטופות מאוד אחרי הלידה: הן אכלו אוכל מזין, לא עסקו במלאכות מאמצות, ובמקומות מסוימים נהגו לעסות את גופן בשמן חמים מדי יום.  אלא שבחברה המודרנית, או אולי הפוסט-מודרנית, משכב לידה כמעט לא קיים. המנהג, שנועד לענות על צרכים עמוקים מאד של האם היולדת, נעלם מהעולם.

 

אוזן קשבת

 

אם נעצור ונביט באישה אחרי לידה, נגלה שהרבה ממה שהיא זקוקה לו הוא אוזן קשבת ויד מושטת. ולא משום שהיא נעשתה ליצור תלותי וחסר אונים, אלא כי החיבוק האוהב מאפשר לה לחבק ולעטוף את תינוקה ולהעניק לו מזון.

אישה לאחר לידה צריכה שיהיה שם מישהו אשר יקשיב שוב ושוב לסיפור הלידה שלה, יקשיב כשהיא מספרת על האושר הגדול שהיא חווה, וגם על הפחדים והרגעים הקלים פחות. היא זקוקה ליד מושטת לעברה כשהיא עייפה מאוד, ומבקשת, לעתים ללא מילים, שיהיה שם מישהו שיתן לה הזדמנות לישון שעתיים רצופות, ישתלט על הכלים שבכיור ויעמיד סיר מרק על הכיריים.

 

התארגנות פנימית והתארגנות תפקודית אחרי הלידה

 

ניתן לחלק את הסתגלות של האישה לאחר הלידה להסתגלות אישית פנימית ולהסתגלות תפקודית. ההסתגלות או ה"התארגנות הפנימית" אינה מיידית. כל השאלות שצפות בנוגע לאימהות, לעצמיות, ליחסים עם בן הזוג ואפילו "לזמן הפנוי" שהיה לנו, נענות לאט, לעתים תוך כדי בלבול, לעתים תוך כדי חיפוש ארוך אחרי ה"אני החדשה". לעתים נוצרת שם דמות אחרת, שעוצבה על-ידי השינויים, ולעתים אנו יכולות למצוא שם את עצמנו רק בשינוי קל.

הדיון בהתארגנות התפקודית עשוי להעלות חיוך על שפתנו. מה כל כך מסובך לשנות קצת את סדר היום? את אורח החיים? מה כל כך מסובך לצאת עם תינוק מהבית? אבל האמת היא שיש נשים, שעבורן כניסת תינוק לחיים היא רעידת אדמה גדולה. מכירים את אלו שצריכות (וצריכים) לדעת באופן מדויק מה יהיה מחר בצהרים? או אלו שעבורן זה אסון כבד אם ברגע האחרון תוכניות משתנות, וכשקובעות פגישה הן שם עשר דקות לפני הזמן? תארו לכם שלחיים של נשים אלה נכנס לפתע גורם נפלא ומקסים, אשר טורף את כל קלפים, ובחן ייחודי מסרב לסיים את ההנקה למרות שכבר מזמן צריך לצאת מהבית? פצפון שמבהיר שהחיים השתנו, הקצב שלהם הפך להיות אחר לגמרי וזה הזמן, אימא יקרה, (כן, גם אבא!) להתחיל בשיעורי גמישות והסתגלות בחיים.

 

לבחור בליווי נכון 

 

כדי לחוש סוג של שקט ושל קבלה במצבים חדשים בחיינו, רצוי שהסביבה שאנו נמצאים בה תהיה מתאימה ותומכת. אנו זקוקות למרחב שאינו עורם מכשולים, אנו זקוקות כנשים אחרי לידה לאותה אוזן קשבת ויד מושטת, אנו רוצות וצריכות כוח פנימי כדי שנוכל לחייך אל התינוק שלנו כשהוא מתעורר שבעים פעמים בלילה. אנו זקוקות לכל אלה כדי שנבטח בעצמנו וביכולתנו להעניק למי שנולד לנו את מה שהוא זקוק לו.

יש לתת זמן לשינוי ורצוי למצוא דמויות מלוות בתקופה שאחרי הלידה. ניתן להיעזר בתקופה הזאת באישה אחרת, מנוסה, שמסייעת לנשים אחרי לידה, או בנשים אחרות שקרובות לנו שפשוט יהיו איתנו. אפשר להצטרף לקבוצות ליווי לנשים אחרי לידה, כדי לשמוע ש"אצל כולן זה ככה" וכדי לקבל נקודת מבט ממדריכה מנוסה שהיתה שם בעצמה.

בכל דרך שתבחרו – אל תוותרו: הזכות לחיבוק ולהבנה אחרי לידה מגיעה לכל אישה, כדי שהיא תוכל להעביר אותם הלאה – לדור הבא.  

 

גילה רונאל, מנהלת מכללת דיאדה ומכללת אמאלדת - קורס דולות ומדריכות הכנה ללידה (עם אירית פלקוביץ), מכשירה נשות מקצוע בתחום ההיריון והלידה, מומחית ברפואה משלימה סב לידתית, מכינה לקראת לידה ודולה משנת 1992,  פעילה חברתית לשינוי פני הלידה בישראל (ארגון המניפה, נשים קוראות ללדת, קו ליולדת). מאמנת בגישה פסיכולוגית ובעלת תואר שני בבריאות הוליסטית - אונ׳ לסלי. פרסומים: טבעי ללדת; השמים של סבא; קלפי מוכנה.

 

Illustration - Tsolak Shahinyan - Pinterest

 

 

Share on Facebook
Please reload

Follow Us
Search By Tags