Holistic Life גילה רונאל
גילה רונאל
על נושא שמעדיפים לא לדבר עליו
מאבדים ומעבדים
ספר עדין ובלתי מתחנף בעליל יעזור לילדים (והוריהם) לעבד את חוויית הפרידה לתמיד
על החיים ועל המוות
ספר שני על מה שעושים החיים - עם המוות.
לא קל לבני האדם בחברה המודרנית להתמודד עם מעגלי לידה ומוות. ההתייחסות העכשווית נוהגת להדיר מופעים ביולוגיים-רגשיים מהתמודדות ישירה. וכך, לידה ומוות מוסתרים בחדרי חדרים, אנשים חוששים להכין עצמם להתמודדות עם מה שאינו קל ופשוט, ילדים שואלים שאלות ולא נענים. מבוגרים נמנעים מלהתמודד וכאשר נפגשים במשוכת החולי והמוות, עוברים אותה בדרך זו או אחרת מבלי לעצור ובוודאי מבלי לתת תשובות לעצמם או לילדיהם.
בן הוא ילד אמיתי. לאחר שאימא שלו סיפרה לו את הסיפור הזה שנכתב כתשובה לשאלתה, נחה דעתה והיא חשה הקלה עצומה. היא מספרת על שינוי גדול בהתנהגות שלו שהייתה מאוד לא רגועה לפני כן, ללא סיבה נראית לעין.
"בן" הוא ילד אמתי. אימא שלו פנתה אלי כדי שאייעץ להם בנושא עיבוד חווית הפרידה הקרובה מסבא שהוא חולה סופני. לא רק אימא שלו פונה אלי בבקשה שכזו בשנים האחרונות. הורים רבים ושאינם הורים פונים אלי בנושא זה בשל היותי אשת מקצוע בתחום המשפחה ובהיותי קרובה באינטנסיביות יתרה לחוויות פרידה ומוות שעברתי.
בן ומשפחתו עוברים טלטלה כאשר מתגלה כי סבא של בן חולה במחלת הסרטן. הסיפור מגולל את היחסים בן הנכד והסב, את הגילוי, ההפתעה, ניסיונות ההבנה של מה שלא תמיד ניתן להבינו עד תום, הפרידה והישארות הזיכרון. השמים של סבא הוא ספר ילדים, אך רק למראית עין. מבט נוסף מגלה כי זהו ספר המיועד לכל מי שחי על פני האדמה, וביום מן הימים יתמודד עם אבדן ועם פרידה. זהו סיפור שאינו פוחד לגעת, ברכּות, בדרך שעלינו לעבור כל עוד לא נמצא "פתרון" למוות, כל עוד הורים, סבים וילדים צריכים לבחור בין לדבּר לבין לשתוק.
תגובות
גילה יקרה
אני מפחדת שכל מילה שאבחר תגמד את החוויה שחוויתי תוך קריאה.
דלות המילים מלהסביר.
הצטמררתי לאורך כל הסיפור.
כמה רגישות וחכמה. כילדה אף פעם לא דיברו איתי ממש על מוות על אף שהמוות היה סביבי כל הזמן וילווה אותי לנצח.
הילדה שבי מודה לך על הסיפור הזה.
תודה.
(ש. אישה כבת שלושים ואיבדה את אמה בגיל שלוש)
קראתי את הסיפור בתנופה, בלי הפסקות, הוא סיקרן וקלח ויש בו המון אנושיות, הרבה אומץ ואהבת אדם וכבוד לילדים!
(שירלי יובל יאיר, פסיכולוגית קלינית, סופרת ומשוררת)
זה נפלא
אני חושבת שילדים ממש צריכים ספר כזה
במיוחד משום שאף פעם לא אומרים להם כלום
עד שהמוות, הזה מדבר
(רונה רענן שפריר סופרת ועורכת)
יקרה
...לא הצלחתי לנשום, לא הצלחתי להפסיק להתרגש .
הדרך שבה כתבת מדהימה, הרגשתי כאילו אני הולכת במסע המיוחד והלא פשוט הזה שבין סבא לבין בן. הסיפור כתוב כל כך ברור כל כך נכון . והמקום שלי נראה הרבה יותר קל והרבה פחות מפחיד אחרי שקראתי והבנתי , אולי באמת האמת הפשוטה היא הפתרון למצב, ומדהים כמה שיקפת לי את הקושי שלי להתמודד עם המוות הפרידה וכמה פחות קשה לא לומר. לבן כלום על המצב.
התיאורים שתיארת לגבי הסבא החולה, הטיפולים העייפות והעובדה שהילד חושב שהוא לא בסדר פתח לי עולם חדש של תובנות כאם שחווה את המצב הכתיבה שלך נטעה בי נחמה ועודדה, אני בטוחה שהיא תעשה זאת גם לאחרים שבמצבנו.
תודה תודה שנתת לי לקרוא אני לא בטוחה שאני מצליחה במילים להעביר את השינוי שחוללת באמצאות הסיפור ופתחת בי ערוץ הבנה שלא היה בי .
(ס. אימא)
אוי גילה יקרה.
מושלם. מרגש. מכאיב. אנושי. נוגע . מעז.
ייללתי, כי זה מציף, אצלי את הסיפור שלי, ודרכך את הסיפור שלך ובכל אחד זה יגע במקום אחר.
פעם חשבתי שהנשמה מטיילת אחרי המוות וגם רואה אותנו וכו'.
מאז שאימא שלי מתה, איבדתי את האמונה הזו. אני רוצה אותה, כמו הילדון בסיפור, פה לידי, לגעת לחבק ללטף ולהרגיש.
(מ. מנחת קבוצות הורים ומטפלת זוגית)