מדוע לידות רבות כל-כך מתחילות בלילה?

אנו הדולות ואחיותינו מיילדות הבית, שחיינו סובבים סביב צלצולו של הטלפון הנייד, יודעות שהכי הרבה צלצולים וקריאות ללידה נשמעים בלילה. מובן שישנן לידות שמתחילות ביום אבל החיים מראים שבלילה יש יותר.בין אם אתן מסכימות עם זה ובין אם לא, אנו נקבות האדם משתייכות למשפחת היונקים. כן, מוֹתּר האדם ועוד כל מיני סופרלטיבים לזכותנו, אבל מבחינה הורמונלית בסיסית אנחנו בנות נאמנות למשפחת היונקים, ולעובדה זו יש קשר לכל מה שאספר בהמשך. הפוך על הפוךד"ר מישל אודנט (Michel Odent),

חקר את ההבדלים ואת הדמיון שבין נשים לבין נקבות יונקים אחרות. אצל נקבות היונקים, הלידה מתרחשת בשעות שבהן הנקבה אינה פעילה. כך החולדה תמליט ביום והסוסה בלילה. נקבות היונקים ממליטות בשעות שבני מינם אינם פעילים, שכן בדרך זו הן יכולות להגן על עצמן ולדאוג לפרטיות מרבית.זו לא רק הרומנטיקה, אבל בלילה (או יותר נכון: כאשר חשוך) אנו מסוגלים להתכנס בעצמנו ולהתמקד במה שבפנים עם פחות הפרעות מבחוץ. מחקרים מדברים על כך שהורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה, זה שגם גורם לצירים ומסייע להתנהגות אימהית לאחר הלידה) מופרש ביעילות בתנאי רוגע ושקט לעומת האדרנלין שהוא הורמון שמשגשג בהמולה, באורות חזקים ובגירויים בעוצמות גבוהות. וכך, במשך היום, בשעות הפעילות של בני האדם, תוך כדי גירויי היום-יום, אור חזק (במיוחד במדינה ים תיכונית) וקולות רמים, קשה יותר לאישה להיכנס לאותו מצב השקט שבו היא צריכה להיות בלידתהּ. הורמונים, מתח – והאפשרות ללדתהלידה קורית כאשר "קוקטייל" משוכלל של הורמונים מופרש בגופנו. דבר זה מתרחש כאשר החלק ה"חושב" במוח האנושי – הנאוקורטקס – פעיל במידה מועטה. ליונקים האחרים אין נאוקורטקס אך הם מוּנָעים מאינסטינקטים וממצבים מאיימים. נקבת היונק לא תחשוב: "הנה בא נמר לטרוף אותי", אך היא תיכנס לעמדת מגננה או התקפה ובמקרה שלה, עד גבול מסויים, תוכל לעצור את הלידה אפילו למשך שעות או ימים. גם נקבת האדם – האישה היולדת מגיבה באופן דומה לסטרס. אבל אצלנו המתח איננו רק חיצוני אלא גם פנימי. שאלות מטרידות, פחדים וצורך לקבל החלטות מגרים את הנאוקורטקס, וכמו-כן התנהגות לא עדינה, אורות חזקים או דמויות לא מוכרות בעת הלידה עלולות להפריע את מהלכה. לעומת זאת, בלילה הכול שקט יותר. הקצב שונה, והאור לא מפריע. הרבה לידות מתחילות גם כאשר בן הזוג ישן והיא לבד עם עצמה. נשים רבות גם לא ממהרות להעיר אותם, וכך הן מתחילות במסע הפנימי לקראת הלידה עצמה. מה ניתן ללמוד מהלילה?אם אנו מתבוננים במה שמביא את היונקות וחלק גדול מהנשים להתחיל את לידותיהן בשעות הלילה, אנו מגלים את התנאים הבסיסיים ללידה, ואלה הם: • פרטיות: הצורך של היולדת להיות עם עצמה, ללא גירויים רבים והסחות דעת של המחשבה, ועם יכולת לבטא את עצמה מבלי שיפריעו לה. • אינטימיות: הצורך של היולדת הוא במרחב פרטי, עם אנשים מוכרים שתומכים בה. • שקט: אפשרות להיות במרחב לא רועש, שעוזר להתכנסות פנימה. גורמים אלה משפיעים באופן משמעותי על התפתחות תהליך הלידה, על מהלך הלידה ועל חוויית האם והתינוק. ככל שהאם מפרישה פחות הורמוני דחק (סטרס), גם התינוק "לחוץ" פחות שכן ההורמונים אינם מגיעים אליו. כאשר האם תפריש הורמונים ממשפחת האנדורפינים (חלק ממרכיבי אותו קוקטייל מופלא) שהם חומרים מרגיעים המעניקים תחושה של אופוריה, מטשטשים את תחושת הזמן ומשככים כאבים, יועברו הורמונים אלו אל התינוק שייהנה אף הוא מהשפעתם המרגיעה.ומה אפשר לעשות כדי לספק את הצרכים של היולדת, גם אם הלידה לא החלה בלילה?− לעמעם אורות− להשמיע מוסיקת רקע שנעימה לכן− למלא את חלל האוויר בריחות ידידותיים− לקבל מגע או עיסוי לפי רצונך− לתרגל מדיטציות שמנקות את ההכרה ככל שניתן (שלא נחשוב יותר מדי...)− להימנע ממלל מיותר− לבקש שלא ישאלו אותך שאלות רבות− לבחור במלווים שמעניקים תחושות רוגע ובטחון− לבקש שיהיו בחדר הלידה מינימום אנשים לא מוכרים− לשתות ולאכול לפי הצורך, כדי לא ליצור לחץ פיסי (תלוי היכן ואיך את יולדת...)− אפשר להביא פריט מוכר− לבטא עצמך לפי תחושותיךוכמו שד"ר מישל אודנט אומר: Let us mammal the birth