Please reload

פוסטים אחרונים

אוקסיטוצין - הורמון האהבה, ההורמון שאוהב חמימות

August 27, 2017

1/10
Please reload

Featured Posts

ידיים אוהבות – כשאבא מיילד

 

גילה רונאל, מופתעת בכל פעם מחדש מקסם הבריאה, מהתסריטים השונים שמתרחשים בלידה ומהדרכים המגוונות בהן תינוקות בוחרים להגיע לעולם.

 

הם ואני

אני מכירה אותם עוד מתקופת ההיריון הראשון שלהם. הם עשו אצלי קורס הכנה ללידה בדיאדה וילדו בלידה שנחשבת טובה, באופן בו היא רצתה, בלוויית דולה שאני מכירה מעט, והיא בכלל לא עובדת יותר כדולה. הכל טוב... כמעט.
במהלך השנים היינו בקשר. מפגשים חטופים בדיאדה, שיחות טלפון ואז הגיעה הבקשה שאלווה אותם בלידה הזו.
שמחתי.

 

עובדים על זה...
במפגשים שלנו עלה נושא חשוב שנגע בחוויית לידה  שלא באה על סיפוקה והפעם זה הגיע ממנו. על אף הקרבה המופלאה ביניהם, החיים השיתופיים והמעורבות הגדולה שלו בכל תהליך ההיריון ולקראת הלידה, הוא הרגיש במהלך הלידה לא מעורב, קצת בצד...
לתחושתו ובאישורה שכך היה, סיפר על מיילדת ודולה ש״עשו יד אחת״ ויצרו חווית לידה נשית שדחקה אותו לפינה. הוא הרגיש לא נחוץ ומיותר בלידה שלו, שלהם.
דיברנו, עיבדנו, עבדנו ומפגישה לפגישה הוא נראה מחויך יותר ועם פחות פחדים. היו גם דיבורים על לידת בית שהוא במיוחד רצה ואז חזרה לתוכנית המקורית – לידה במרכז לידה טבעית, כמו בפעם הראשונה, אבל אחרת...

 

בא באהבה
ואז הגיע שבוע 40 ועשינו טיפול נעים ועוטף וקצת מזרז ואז שוב ביקורת בבוקרו של יום אתמול ואז... 
20:45 – טלפון ממנו, ״יש קצת צירים, לא סדירים, כרגע חזרנו מהים״. אני מבקשת לדבר איתה כדי לשמוע את קולה ושומעת דרכו ציר תובעני, אבל לא מאוד. שואלת מתי התחילו הצירים ומבינה שלפני כחצי שעה, שואלת על מיקום הכאב והיא אומרת: ״מקדימה למטה״. אני מציעה שנדבר בעוד כעשר דקות.
20:53 – ״ירדו עכשיו המים, אני אחכה להורים שלה, היא תצא לחדר לידה והיא מבקשת שתצאי גם את״. אני מזמינה מונית כדי לא לבזבז זמן על הליכה מהחנייה באיכילוב ויוצאת לדרך.
20:15 – ״התינוק יצא עכשיו״. אני באיילון תוהה אם לנסוע אליהם או לליס ומחליטה לליס.
חלפו דקות עד שהם הגיעו ואז קבלת פנים חמה של צוות נפלא, יציאת השלייה, הסדרת הנשימה תוך כדי ההלם וההתרגשות והשמחה.

״אתה״, אני אומרת לו, ״רק צריך לבקש מהיקום. רצית להיות משמעותי אז קיבלת את הזכות לילד את הבן שלך, לא פחות... רצית לידת בית? הייתה לידת בית״. הוא צחק. היא שפתחה את גופה ואת ליבה ללידה שכזו, יושבת מחויכת במיטה כשבזרועותיה תינוק שלא שהה בתעלת הלידה יותר משניה והוא ברור ונינוח, תינוק שבחר להגיע בחטף ולנחות ברכות לידיים אוהבות.


אז לא שאנחנו מזמנות לידות חטופות, אבל משזה קורה ומסתיים בטבעיות וברכות, שזה בדרך כלל מה שקורה בלידות שכאלו, אנו מודים על ניסים פשוטים וגלויים, על מסוגלות של גוף ועוצמה של נפש שמעניקים את האמונה בסדרי עולם ובהשגחה של חסד.

 

 

 

גילה רונאל, מנהלת מכללת דיאדה ומכללת אמאלדת - קורס דולות ומדריכות הכנה ללידה (עם אירית פלקוביץ), מכשירה נשות מקצוע בתחום ההיריון והלידה, מומחית ברפואה משלימה סב לילדתית, מכינה לקראת לידה ודולה משנת 1992,  פעילה חברתית לשינוי פני הלידה בישראל. מאמנת בגישה פסיכולוגית ובעלת תואר שני בבריאות הוליסטית - אונ׳ לסלי. פרסומים: טבעי ללדת; השמים של סבא; קלפי מוכנה.

♥️

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

Follow Us
Search By Tags
Please reload

Archive