יום המיילדת - גילה רונאל, משתכתשכת מזה למעלה משלושים שנה במי שפיר חמימים, כדולה, מברכת אתכן באהבה

אחיותיי גיבורות התהילה

מה את דולה? ממש מתאים לך להיות מיילדת...

לא אחת שמעתי את המשפט הזה ואני יכולה להוסיף לו עוד כמה מקצועות כמו מעצבת פנים, וטרינרית, חקלאית (אבל בלי הקטע הפיזי) ואפילו יושבת על הר ועושה מדיטציה כל היום. אההה, זה לא מקצוע, אבל הייתי מוכנה.

אז אני דולה. אפילו מכנים אותי: ״האמא של הדולות״, נעים מאוד. כן, הייתי יכולה להיות מיילדת ובחרתי על אף לבטים שעלו מדי פעם לא ללמוד סיעוד ומיילדות ולעשות את מה שאני יודעת הכי טוב בתוך המרחב הנפלא שלי.

ההתקלות הראשונה שלי עם מיילדות הייתה כשאני ילדתי. אני זוכרת את ההיא (זוכרת את השמות של כולן) הרכה והנעימה וההיא שנכנסה לחדר כשריח סיגריות חזק מלווה אותה – רגע בו כמעט החזרתי את נשמתי לבורא. וההיא עם הציפורניים הענקיות האדומות שממש רציתי שתיילד אותי בלידה הראשונה אבל הסתיימה לה המשמרת ואני סלחתי לה על זה רק כשהיא יילדה אותי, לשמחתי בלידה השנייה, עם אותם ציפורניים אדומות וארוכות ופן מושלם ותכשיטים מדהימים.

ההתחלה

היו גישושים, היו חששות, היו ניסיונות לבדוק היכן מתחילים ונגמרים הגבולות. הן לא כירו דולות לפני. מהר מאוד, מי שעבדו איתי הבינו שלעבוד יחד זו לא קלישאה וכאן התחילה האהבה. לאורך השנים ״אספתי״ חברות מיילדות שהן אחיות-נפש. נשים נפלאות שעברתי איתן והן איתי חוויות משמעותיות מאין כמותן.

אחיותיי המיילדות

כשאת הולכת ללמוד מיילדות ועוד יותר כשאת מתחילה לעבוד כמיילדת, את מסכימה להיות במקומות נפלאים ובמקומות מורכבים. מלבד מורכבות החיים, יש את מורכבות העבודה בצוות, לפעמים במערכת שאת לא מסכימה לגמרי לנהלים שהיא משיתה, אם את מיילדת בית את לבד, ללא חיבוק מהמערכת ולעיתים מושתת לך כתף קפואה.

אני רואה אתכן במשמרות בשעות לא שעות, עומדות על הרגליים שמונה שעות, רצות מחדר לחדר, לא תמיד מספיקות לשתות או לאכול. אני רואה את אלו שהגיעו למיילדות מתוך אידיאולוגיה וליבי מתרחב. כאשר אני פוגשת מיילדת שמדברת ברכות ובנועם ועוזרת לאישה ולמי שאתה להוביל את עצמה לחוויה המיטבית, אני יודעת שהיא מגשימה לא רק את עצמה ואת חלומה, אלא חלום של נשים רבות.

כי כולנו רקמה אנושית אחת

כולנו רקמה אנושית אחת ולכולנו מטרה אחת. לפעמים אני אומרת למיילדת: תישארי בחדר, היא צריכה מיילדת עכשיו. ואני אומרת את זה ממרומי שנותיי וניסיוני. אני יודעת שיולדת נזקקת לעיתים לכמה איכויות, כפי שלעיתים היא נזקקת לאיכויות גבריות כמו גם לנשיות. והכי אני רוצה מיילדת לכל יולדת. כזו שפנויה להיות וללוות ולהביא קולות מקצועיים ואנושיים.

חיבוק לכן אחיות לדרך. תבורכו. להתראות במסדרונות, בחדרי המיון, בחדרי הלידה או בלידות בית. ערניות או עייפות, שמחות או מתוסכלות ומאוד אוהבות את העבודה המשותפת שלנו ואת מי שמאחוריה.

גילה רונאל, גישות הוליסטיות, מנהלת שותפה במכללת אמאלדת - קורס דולות ומדריכות הכנה ללידה (עם אירית פלקוביץ), מכשירה נשות מקצוע בתחום ההיריון והלידה, מומחית ברפואה משלימה סב לידתית, מכינה לקראת לידה ודולה משנת 1992, פעילה חברתית לשינוי פני הלידה בישראל (ארגון המניפה, התנועה לחופש בחירה בלידה). מאמנת בגישה פסיכולוגית ובעלת תואר שני בבריאות הוליסטית - אונ׳ לסלי. פרסומים: טבעי ללדת; השמים של סבא; פוסט קורונה; קלפי מוכנה, קלפי הלב.

גילה רונאל, משתכשכת במי השפיר החמימים משנת 1992. פגשה ופוגשת מיילדות שחלקן הפכו להיות חברות נפשה. שולחת ברכות ואהבה לרגל ״יום המיילדת״.