על אלימות בלידה - יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים

היום אכתוב על אלימות נגד נשים. היום אכתוב על אלימות נגד נשים סביב הלידה. אני רוצה לכתוב על אלימות בכלל ועל אלימות נגד נשים בפרט, בעוד ליבי יוצא אל אחיותיי שנפגעו מינית מגברים, מילולית מגברים, שהושפלו ושמושפלות בכל רגע בכל העולם, בעוד אני רוצה לכתוב על התינוקות ממין נקבה שמומתות בהודו כי הן נולדות כבנות מיני, אכתוב על אלימות כנגד נשים שמתבצעת לאור יום, מדי יום ולא רק על ידי גברים. אפתח בפיסקה שמסיימת את המאמר כדי שכולנו נהיה מסונכרנים על כך שאנו מסכימים ומוקירים על הטוב הרב שנעשה במרחב הלידה על ידי מיילדות ורופאים בחדרי לידה ומחלקות אישפוז, אבל לא נעצום עיניים לגילויי אלימות על סוגיהם השונים:

״אשרי שאני נמצאת לא מעט בחדרי לידה ורואה גם דברים אחרים. גלויי רגישות ואמפתיה, מסירות לאין קץ, כבוד והתחשבות. ודווקא בשל כך אני יודעת שאפשר, ואני יודעת שכחברה עלינו להוקיע את הפגיעה בזולת. אני קוראת גם לחברותי ולחברי בחדרי הלידה לצאת כנגד גילויים שכאלו כשהם פוגשים בהם. חברה שמכבדת את עצמה לא תיתן לפגוע בנשים בכלל ועל אחת כמה וכמה לא בלידה״.

אני

אני מגיעה לחדר לידה בשבוע ארבעים ואחת. מיעוט תנועות, כך נדמה לי. הריון ראשון, תמיד נדמה שאין מספיק תנועות... היא עושה לי מוניטור ומבקשת לבדוק אותי וגינלית (היום, לא הייתי נותנת,לא הייתה סיבה). כאב חד מפלח את הנרתיק שלי, אני צועקת עליה שתפסיק והיא מחייכת:"עשיתי לך זירוז טבעי", היא אומרת. אני מתווכחת על כך שהייתה צריכה לבקש את רשותי לעשות את מה שהתחוור לי לראשונה כ'סטריפינג' והיא, המיילדת פשוט הולכת לחדר השני.

היא

היא עשתה תנועה כמפשילה שרוולים, התקרבה אל היולדת שליוויתי בלידה, בדקה אותה חמש דקות לאחר שהרופאה בדקה אותה, ושלפה פוקען (מי שפיר). "את מתכוונת לומר לה מה את מתכוונת לעשות",שאלתי. "אההה, חשבתי שזה ברור. (ליולדת) אני הולכת לפקוע לך את המים, זה יזרז לך את הלידה". היולדת הכאובה מנידה בחיוב כשהיד של המיילדת עמוק בתוך הנרתיק שלה. "רגע, אומר בן הזוג המופתע, אבל הרופאה אמרה שזה מוקדם לפקוע מים אפילו שהפתיחה לא מתקדמת". המיילדת בהבעת זלזול: "יש לי עשרים שנות ניסיון עליה". פוקעת. ירידות דופק. מצוקה. חדר ניתוח.

הוא

בייבי בום, עונה ראשונה, פרק 2 דקות 6-8. "אני אוהב את הפולניות שלך", ממש אוהב (רופא שעורו כהה משלה). ממשיך: "אני רק לא הבנתי מאיזה עיר את מפוזנן, מלודג' מוורשה. וורשה, ורשה, היא בטח מוורשה, ליד ורשה". ולפני שיצא מהחדר שוב פנה אליה: "פולניה (כשם הארץ), בהצלחה, לא הייתי סובל. רגע לפני, הוא נכנס לחדר ומציג את עצמו ומתכון לבדוק אותה. היא מבקשת ממנו שלא יבדוק ופונה גם למיילדת ואומרת שכרגע בדקו אותה,"פליז"... הרופא מתעלם לחלוטין מהבקשה שלה, לוקח כפפות ובודק.

אנחנו

נשים מוצאות עצמן יום יום עומדות או שוכבות, מושפלות מול טקסטים פוגעניים שמנצלים את מצבן הפגיע, בעת שהן מנסות למצוא פיסת אינטימיות ושקט כדי ללדת את התינוקות שלהן. בודקים אותן מבלי לקבל אישור שאינו משתמע לשתי פנים, הסכמה מדעת. מתבדחים על חשבונן וממש לא מגלים אמפתיה למצב הרגיש בו הן נמצאות.הסיטואציות הללו לא נבדו ולא נשמעו באוזן שנייה או שלישית. חוויתי בעצמי, ראיתי בעיני וגם אתן חשות זאת על גופכן ונותרות עם נפש פגועה. ראינו בפריים טיים שרופא ביצע בדיקה וגינלית באישה שהתחננה שהוא לא יעשה זאת, "פליז..." וכולם שותקים. זכויות הפרט,חוק זכויות "החולה" – זכויות האישה. היכן הם? אשרי שאני נמצאת לא מעט בחדרי לידה ורואה גם דברים אחרים. גלויי רגישות ואמפתיה, מסירות לאין קץ, כבוד והתחשבות. ודווקא בשל כך אני יודעת שאפשר, ואני יודעת שכחברה עלינו להוקיע את הפגיעה בזולת. אני קוראת גם לחברותי ולחברי בחדרי הלידה לצאת כנגד גילויים שכאלו כשהם פוגשים בהם. חברה שמכבדת את עצמה לא תיתן לפגוע בנשים בכלל ועל אחת כמה וכמה לא בלידה.

גילה 25.11.14